אני אוהבת את פורים.

עוד כילדה התרגשתי לקום בבוקר החג וללבוש את התחפושת המושקעת שאמא שלי הכינה עבורי כל שנה.

כאמא, היה לי חשוב לייצר את אותה החוויה עבור לילי שלי. אז נכון, יש היום תחפושות מדהימות שאפשר לקנות, וזמן פנוי הוא ממש לא משהו שיש לי יותר מידי ממנו בימים אלה, אבל בכל זאת היה לי חשוב להכין לה תחפושת מיוחדת שהיא רק שלה (ועל הדרך להינות מפרוייקט יצירתי עבור עצמי).

השנה, לילי, שתהיה עוד מעט בת 3, בחרה להתחפש לפלמינגו (מבין כמה אפשרויות שהצעתי לה). ניסיתי להכין לה תחפושת שתהיה יפה, אבל גם נוחה ותאפשר לה לשחק ולרקוד בחופשיות.

על בגד גוף שקניתי תפרתי פסי נוצות דקיקות ונעימות. מבדי טול בגוונים שונים של ורוד שקשרתי סביב רצועת גומי יצרתי לה חצאית.

ציפיתי קשת קנויה בבד לייקרה ורוד ועליה הדבקתי מקור שתפרתי מלבד, שני כדורי קלקר בתור עיניים וציצית משארית הנוצות הלבנות. הכנת התחפושת של לילי לקחה בערך שעתיים, ואמנם השתמשתי חלק מהזמן במכונת תפירה שהקלה על המלאכה, אבל ניתן היה ליצור את התחפושת גם בעזרת דבק בלבד או תפירה ידנית.

היא אהבה מאוד את התחפושת ובילתה איתה כל היום.

בזמן שלילי בילתה במסיבת פורים בגן, אביב ואני החלפנו בבית לתחפושות שלנו – פלמינגואים גדולים. אם אתם שואלים איך הצלחתי לשכנע גם את אביב להתחפש, אספר לכם שזה בכלל היה רעיון שלו. את התחפושות שלנו הכנתי משאריות החומרים של התחפושת שלה והוספתי גם צווארונים מנוצות ורודות.

בצהריים לקחנו אותה מהגן ויצאנו לטייל מחופשים יחד בעיר, לבלות ולראות תחפושות יפות אחרות.

בדרך הכרנו צלם מוכשר ואיש מקסים בשם אדם שילה, שצילם וזיכה אותנו בכמה תמונות משפחתיות יפות במיוחד.

 

חג שמח!